"משמורת ילדים",  "הורות שוויונית" ו"הסדרי שהות"

 

המתווה המשפטי הרלבנטי הינו חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962."חזקת הגיל הרך" קובעת כי ילדים עד גיל 6 יימסרו אוטומטית לחזקת האם, אך כיום קיים כרסום הולך וגדל "בחזקת הגיל הרך" והשיקול הבלעדי המנחה, דה פקטו, את בית המשפט בבואו לדון בסוגיית משמורת הילדים הינו עקרון "טובת הילד". בינואר 2012 פורסמו המלצות ועדת שניט - שמונתה בשנת 2005 לצורך בחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין - לבטל את "חזקת הגיל הרך" בכדי לממש את עקרון טובת הילד. 

 

בעקבות דו"ח ועדת שניט, ניתן לראות שינויים באופן בו מיישמים בתי המשפט לענייני משפחה את חזקת הגיל הרך, כאשר קיימים יותר מקרים בהם מוכרעת שאלת המשמורת רק בהתאם לשיקולי טובת הילד הספציפי.

עם זאת, פסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון מדגישים כי חזקת הגיל הרך טרם בוטלה בחקיקה רשמית, ולכן היא עודנה תקפה ויש ליישם אותה.

 

ההכרעה בדבר טובתו של הילד תתבסס, מטבע הדברים, על מכלול הראיות המונחות לפתחו של בית המשפט, ובכלל זה על הזכויות, הצרכים והאינטרסים של הקטין וכן, על חוות דעת מומחים מקצועיים, להם יש את הכלים המתאימים, המומחיות המקצועית והניסיון הדרוש לחוות דעתם בנושא המשמורת. חוות דעת המומחים הנה בגדר המלצה בלבד, ובהעדר ראיות לסתירת ממצאיהם, בית המשפט יטה לייחס משקל רב להמלצתם.

 

הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט רשאי לשמוע דעתו של קטין, בדר"כ קטין מגיל 10, ולא כל שכן ככל שהוא מתבגר והשנים נוקפות, ויש לייחס משקל רב לעמדתו, על פי שיקול דעת והשכל הישר.

 

בית המשפט יכריע בענין המשמורת לאחר שבחן את כל הממצאים והראיות העומדים לרשותו, לרבות חוות דעת מומחים, ובהתאם להבנתו, ניסיון החיים, השכל הישר, צרכי הקטין ונסיבות המקרה שבפניו.

 

ככל שישתנו הנסיבות ניתן לעתור לבית המשפט בבקשה לשינוי ו/או ביטול הכרעתו בנושא המשמורת ובית המשפט אינו כבול להכרעות קודמות בנושא. בית המשפט יטה לשנות את החלטתו בענין משמורת אם מוכח כי טובת הילד מחייבת שינוי כאמור.

 

ההורה שלא קיבל את משמורת הקטין, יקבעו לגביו הסדרי שהות המשקפים את "טובת הילד". כיום, נהוג ומקובל לקבוע הסדרי שהות מורחבים הכוללים לינה גם באמצע השבוע. 

 

משמורת משותפת או בשמה החדש יחסית "הורות שוויונית" הינה הסדר בו מוגדרים שני ההורים כמשמורנים על ילדיהם, ובהתאם לכך חולקים ביניהם, באופן שווה, את נטל גידול הילדים והטיפול בהם.

 

הסדר "הורות שיוונית" אינו מתאים בכל מקרה גם אם נמצא כי לשני ההורים מסוגלות הורית. לצורך הסדר משמורת משותפת ייבחנו מכלול הנסיבות והראיות, בכללם יחסי ההורים, יכולתם לקיים שיתוף פעולה במידה גבוהה והתאמתם להסדר, המרחק הגאוגרפי ביניהם, יכולתו של כל אחד מהם לספק מדור ראוי וסביבה ראויה ותומכת לקטין, חוות דעת המומחים, רצונו של הילד (אם נשאל) ויכולתו לקבל את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייו, ובראש ובראשונה עקרון "טובת הילד" בנסיבות המקרה.

 

הדעות בפסיקה בנושא משמורת משותפת חלוקות, יש מי שרואה "במרכז חיים" אחד כדרך חיים מועדפת לטובת הקטין ויש מי שרואה שותפות הורית בגידול הילד כדרך עדיפה על פני הורה משמורן בלעדי. אנו עדים יותר ויותר למקרים של פסיקה לטובת "הורות שוויונית", ובכל מקרה, כל מקרה ידון לגופו של ענין, בכפוף למכלול הנסיבות והראיות.

 

לעו"ד ליאת פסטרנק-אלקיים ניסיון מקצועי רב, שנבנה ונרכש במהלך השנים, המאפשר ללקוחותינו ליהנות מביטחון מלא בניהול ענייניהם המשפטיים.

זמינות מידית בטל':

09-9610999​

בינה נט תקשורת ומחשבים
הפריון 4 אזור תעשייה צפוני  אשדוד
נייד: 050-349-777-5 פקס:153-50-349-777-5
דוא"ל:binaa.net@gmail.com

שלח

שדה חובה

Thank You!

The form has been successfully sent.

שדה חובה

שדה חובה

שדה חובה

צרו קשר

 

כתובתנו: רפפורט 3, כפר סבא
מגדל קניון כפר סבא הירוקה, קומה 6
חניה חופשית!

טלפון:  09-9610999
פקס':   09-9669494

E-mail:  liatp.law@gmail.com

לפניות דחופות ניתן להתקשר:

052-2554022