פירוק שיתוף במקרקעין  

כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף במקרקעין לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.

הזכות לפירוק שיתוף במקרקעין הוכרה בפסיקה כזכות יסוד והיא נהנית מהגנה חוקתית כעולה מהוראות סעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הקובע: "כי אין פוגעים בקניינו של אדם".

אם קיימת בהסכם השיתוף במקרקעין תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש את פירוק השיתוף לתקופה העולה על 3 שנים, רשאי בית המשפט, בחלוף 3 שנים, לצוות על פירוק השיתוף למרות ההתניה, אם הדבר נראה לו צודק בנסיבות הענין. 

יחד עם זאת, ברור כי אין מדובר בשותפים רגילים ומשמדובר בבני זוג בוחן בית המשפט שיקולים נוספים. לעיתים מדובר בדירת המגורים של בני הזוג, כאשר פירוקה המידי עלול להותיר את אחד מהם או את ילדיהם ללא מדור ראוי, שאז יעשה שימוש בסעיף 40א לחוק המקרקעין, הקובע כי כאשר פירוק שיתוף במקרקעין נעשה למכירת דירת מגורים המשמשת לבני הזוג למגוריהם, בדר"כ לא יורה בית המשפט על ביצוע המכירה כל עוד לא נוכח כי לילדים הקטינים ולבן הזוג המשמורן נמצא הסדר מגורים הולם לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שייקבע.

פירוק השיתוף יכול להתבצע בדרכים הבאות:

על פי ההסכם בין בני הזוג, במידה וקיים או מכח צו של בית משפט, במסגרתו רשאי בית המשפט לצוות על פירוק השיתוף באחת מהדרכים הבאות:

1. חלוקה בעין.

2. מכירת המקרקעין.

3. רישום בית משותף.

בדרך כלל בהליכי גירושין פירוק השיתוף ייעשה בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת התמורה הכספית בין הצדדים.

ככל שצד ימנע את מכירת המקרקעין, הרי שמכירתם תהא בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, כלומר – בהליך התמחרות / מכירה פומבית בהליך של מכרז.

קיימת אפשרות שצד אחד ירכוש את חלקו של הצד השני.

בית המשפט רשאי לתת צו זמני בדבר סדרי ניהול המקרקעין והשימוש בהם עד לסיום הליכי הפירוק.

מכח דרישת תום הלב והתנהגות בדרך מקובלת בהפעלת השימוש בזכות לפירוק שיתוף, יכול שבית המשפט יפעיל שיקול דעתו ויסרב לתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, כך גם עשוי להיות אם קיים צו למדור ספציפי/ייחודי בדירת המגורים הנדונה בתביעה לפירוק שיתוף.

לעו"ד ליאת פסטרנק-אלקיים ניסיון מקצועי רב, שנבנה ונרכש במהלך השנים, המאפשר ללקוחותינו ליהנות מביטחון מלא בניהול ענייניהם המשפטיים.

​